מדריך מתנה לזיהוי המשאבים הטבעיים
אנחנו בתקופה מטורפת. כל כך הרבה אי ודאות, שינויים, הוראות והנחיות חדשות. כן בזמן כזה של אי ודאות ושגרה חדשה שניכפת עלינו, חשבתי שזו הזדמנות למצוא ודאות בתוכנו. לפני כמה חודשים יצרתי את המדריך הזה, שמאפשר לזהות חמישה משאבים פנימיים, משאבים טבעיים. לא, לא מדובר בידע שרכשתן וגם לא ניסיון, לא מאפיינים אישיותיים או תכונות.
המשאבים הטבעיים תמיד היו בכן ותמיד יהיו. הם שלכן ורק שלכן.
בגלל שלא זיהינו אותם, הם לא עומדים לרשותינו וזוהי הזדמנות מצוינת עכשיו לזהות ולעשות בהם שימוש.
המשאבים יוכלו לסייע לכן בהגדרות חדשות ודיוקים של המטרות, החלומות, הפעילות שלכן ביזמות שלכן, לכוון, להגדיר ולדייק את הרצון שלכן.
רעיונות וחלומות עולים כמעט כל יום, ואנחנו זקוקות לאיזה מצפן פנימי שיאפשר לנו הבנה טובה – האם הרעיונות האלו נכונים לנו. האם החלומות שלנו בהקשר של העסק או העבודה שלנו משרתים אותנו. האם נכון לנו להתעקש עליהם ולוודא שאנחנו מוציאות אותם לפועל.
מוכנות?
הכנתי לכן תהליך קצר, שכולל חמש שאלות חקירה. כל שאלה מלמדת על משאב טבעי אחר שלכן. בסה"כ תוכלו לצאת מכאן עם הבנה של מה שעומד לתת לכן בהירות והבנה טובה יותר וידייק לכן את הרעיונות, המוצרים והשירותים שאתן חושבות עליהם ביזמות שלכן או בעבודה.
אז הנה לפניכן חמש שאלות. לכל שאלה מצורף סרטון הסבר קצר, דרכו תוכלו להבין את התרגיל ולבצע אותו בצורה מדויקת. לאחר שמילאתן את כל השאלות, הכינו לכן סיכום קצר ובו רשמו את המסקנות שלכן, את המשאבים שלכן וכיצד הם באים לידי ביטוי בפעולה.
המשאב הטבעי הראשון שלך
שאלה מספר 1 - "איפה התשוקה שלי"
הרבה פעמים אנחנו מחברות את התשוקה עם ה"למה". למה בחרתי לפתוח דווקא את העסק הזה. אנחנו מרגישות את התשוקה הזו, אנחנו מרגישות שזה נכון לנו. העניין הוא, שתשוקה יכולה להיות עניין די נזיל, בעיקר מול העובדה שיש בעסק לא מעט מטלות, שהן לא המהות של העסק, למרות שהן הכרחיות להתפתחות שלו.
יש מבינינו שהקימו את העסק על בסיס רעיון מסוים או חלום שלהן או של אחרים אבל כעת לא מוצאות את החיבור הפנימי לעשייה שלהן. התשוקה שלהן לא שם והם מאבדות תנועה ומינוף.
אחד מהכלים החזקים ביותר להבין את התשוקה שלי, היא להיזכר במצבים בהם התרגשתן, מאוד התרגשתן. במקומות בהם התרגשתן שם התשוקה שלכם נמצאת. אלו יכולים להיות רגעים, או מצבים שם הרגשנו פשוט מאושרות, שמחות והתחושה הזו יצרה בנו תחושת שלמות. ברגעים אלו הייתה בנו תשוקה. ההתרגשות שלנו מול מקומות, מול אנשים, במצבים שונים מרמזת לנו איפה התשוקה שלנו נמצאת באמת. את הרגעים האלו אני רוצה שתאספו אליכן חזרה.
אני אספר לכן, שאני מאוד מתרגשת כשאני מגיעה לכפר קטן ואני פוגשת מישהו משם, ואני מוזמנת לשבת איתו לאיזה תה או קפה. ההתרגשות היא מזה שאני מרגישה חלק מהמקום. חלק מהאנשים. לרגע, לכמה רגעים. החיבור לאותנטי מרגש אותי מאוד. שם נמצאת התשוקה שלי.
המשאב הטבעי שלי הוא היכולת שלי להתרגש כל כך מפשטות כזו יומיומית. היכולת שלי להתחבר לאנשים באשר הם. בלי מסכים, בלי הפעלות, בלי שיקרה כלום עבורי. בלי שהם יעשו דבר. רק בעצם זה שיהיו שם ואני אתקשר איתם.
המשאב הטבעי השני שלך
שאלה מספר 2 – "איפה הכי קל לי "?
כמה אנחנו רגילות לבקר את הדפוסים שלנו. אני רוצה להציע דרך אחרת להסתכל עליהם, על הדפוסים, האוטומטים שלנו. התגובות שכביכול אין לנו שליטה עליהן, הן הדבר שהכי קל לנו לעשות. התגובות שלנו לאנשים, למצבים. יוצאות מאיתנו לא כי בחרנו בהם. תזכרו אוטומטים בכל זאת. מה שמדהים הוא לראות איך הם יוצאים מאיתנו ללא מאמץ, פשוט זורמים מאיתנו החוצה.
הסיבה שאני מציעה לכן לכתוב מהם האוטומטים האלו ולתת להם שם, כותרת, הגדרה היא מפני שהדפוסים מספקים לנו אינפורמציה מעולה. הם מראים לנו איפה קל לנו, איפה אנחנו לא משקיעות מאמץ. איפה שקל לנו מראה לנו משאב טבעי מדהים שלנו.
אז רק הפעם בואו נסתכל עליהם אחרת. לא נבקר או נשפוט אלא נבחין באיכות שלהם. זו הסתכלות אחרת שמאפשרת לנו לראות מה אנחנו עושות ללא מאמץ.
לדוגמה: מישהי שליוויתי תקופה חיפשה כל הזמן איך לשפר פעולות שהיא עושה לטובת העסק. היא בחרה להביא שוב ושוב פעולות שדורשות ממנה מאמץ והתגברות על חסמים אישים.
אני התעכבתי איתה על איפה קל לה, איפה היא לא צריכה להתגבר על כלום. סימנו כמה מהאוטומטים שלה. למשל, בכל מקום שבו היא עומדת לעשות פעולה בעסק, התגובה שלה היא לחפש מי יעשה את זה במקומה. האוטומט שלה הוא להגיד לעצמה, שהיא לא יכולה לחפש מישהו שיעשה את זה. במקרה שלה זה לנדב מישהו, לחפש עזרה. הכי קל לה לבקש, הכי קל לה למצוא אנשים שיעזרו לה, הכי קל לה לגייס אנשים שיהיו איתה.
המשאב הטבעי שלה הוא יכולת הרתימה שלה, יכולת הגיוס שלה, יכולת פנימית שלה שלא היתה מודעת לה לבקש שיעשו במקומה.
המשאב הטבעי השלישי שלך
שאלה מספר 3 - "על מה התפעלו ממני כילדה"?
מה הקשר? זה הרי היה בילדות שלי וכן, ההורים שלי התפעלו ממני, אבל מה זה רלוונטי לעכשיו? הרי כבר עברתי כל כך הרבה והתפתחתי וזה משהו של הילדה. אני מחזירה אתכן לשם, כי ההתפעלות של ההורים או הסביבה ממשהו ספיציפי בכן, היתה טבעית לגמרי. אף אחד מהם לא ביקש שיגידו עליכן משהו. זה זרם בטבעיות.
מה שהם אמרו כשהתפעלו מכן הוא משאב טבעי שלכן. סביר להניח שאתן לא זוכרות, וגם אם זוכרות מעולם לא לקחתן את זה קדימה למה שאתן עושות היום. הנחתן את זה בעבר, במגירה של הדברים הנחמדים שאמרו לי בילדותי. אבל ההתפעלות מכן הייתה ממרכיב שלא הלך לשום מקום והוא נמצא בכן עד היום, רק שהוא משאב טבעי שכנראה נזנח. הוא פשוט מידי או טבעי מידי או חלק מהילדות ותו לא.
אז זה הזמן לקחת אותו מהעבר ולהשמיש אותו היום. כי הוא לא הלך לשום מקום. האם אתן זוכרות אותו בתוככן, מכירות אותו ומשתמשות בו כדי למנף את העסק שלכן? האם הוא עוזר לכן כיום לקבל החלטות בעסק?
דוגמא שלי: כשהייתי קטנה לא הפסיקו להתפעל מזה שאני יודעת מה קורה, והיו צוחקים שאם רוצים לדעת מה קורה בארץ, להתעדכן בחדשות שישאלו אותי. בתור ילדה ישבתי מול המסך וראיתי את שתי המהדורות כולל את זו של הלילה המאוחר. בלילה הייתי מעדכנת את ההורים שלי ונותנת להם גם ניתוח של המצב.
האם המשאב הזה של המימוש, הסקרנות נמצא בשימוש היום? כי המשאב הטבעי הוא לא הסקרנות, זה מאפיין. המשאב הוא היכולת שלי לתת לה מענה, לספק את הצרכנות שלי לבד. בלי עזרה. להיות זו שנותנת לעצמה את מה שזקוקה לו. אוטונומית בסיפוק עצמי.
המשאב הטבעי הרביעי שלך
שאלה מספר 4 – "על מה חטפת בילדות שלך ומה תוכלי ללמוד מזה"
מי לא זוכרת? באמת מסתבר שיש כאלו שהדחיקו לגמרי כי זה היה כל כך לא נעים. אבל לא מכירה מישהי שלא "חטפה" מהגדולים על משהו שעשתה, על משהו בה. היה בנו משהו שעורר עלינו ביקורת, כעס ואפילו דחייה.
כשהייתי קטנה תמיד העירו לי על הקול החזק ואפילו האפצ'י החזק. משהו בי היה חזק, דרמטי, קולני. בקשו ממני שוב ושוב שאהיה יותר עדינה. שאמתן את עצמי. את לא יכולה להיות יותר ילדה? ואח"כ יותר נשית? יותר רכה? תמיד יש לך מה לומר על כל דבר. לא מפספסת כלום, מתערבת בכל דבר ועוד ועוד.
כן, חטפתי על כל אלו והיום אני יודעת להפוך אותם מביקורת של הסביבה עלי, להבנה של המתנות הגדולות של המשאבים האלו. אלו הם משאבים טבעיים שלי ואני יודעת, זוכרת ופועלת איתם כי עשיתי שינוי. זיהיתי אותם דרך השאלה הזו.
המשאב הטבעי הרביעי שלכן נעוץ בתשובה לשאלה על מה חטפתן. התשובה תיתן לכן את המשאב הזה. יודעות מה הוא?
המשאב הטבעי החמישי שלך
שאלה מספר 5 – "על מה חלמתי פעם? מה רציתי ולא הגשמתי ומה היה בי שאפשר לי לרצות את זה לחלום את זה?
לרובנו יש חלומות, ולמי שאין היא ממש מחפשת אחרי חלום כזה, שיאפשר לה להתקדם ולממש את עצמה. אני מאמינה שזו אינה הדרך היחידה להתקדמות, והתפתחות, להפך. אבל לענייננו. היה דבר שרצינו אותו, חלמנו עליו ולא הצלחנו. זה יכול היה לקרות ממש פעם או לא מזמן אבל הרעיון, הרצון, החלום הוזנח ונשכח, או לא נשכח אבל הושם באיזו מגירה צדדית וחשוכה ואולי גם כואבת. אולי לא היה לנו את האומץ את ההבנה שאפשר, אולי המציאות עמדה בינינו ובין הרצון הזה.
דווקא שם, במקום הזה שבו לא הלכנו עם הרצון הזה, לשם אני רוצה לקחת אתכן ולזהות את מה שאפשר לכן בזמן ההוא לרצות, לחלום, לשאוף לדבר מסוים.
השאלה הזו, של מה אפשר לי לרצות את מה שרציתי (ולא הגשמתי) מובילה אתכן למשאב החמישי שלכן.
מישהו שפגשתי וליוויתי במעבר למדינה אחרת. זה היה הרצון שלה. לא חיכה לה שום דבר מבחינה מקצועית ובארץ המשפחה נטועה חזק.
היא נטשה את הרעיון, שמה בצד, אבל אספנו את הידיעה שאם תלך עם הרצון שלה, היא תאפשר לכולם שינוי חיובי. זו לא תכונה כמו אומץ, אלא משאב עמוק, שיש לו יכולת ליצור חיים אחרים במקום אחר, כך שכולם יהיו מסופקים ומאושרים, וזה יקרה כשהיא תעמוד על שלה. יכולת להסתגל ולסגל את המשפחה בכל מקום.
אנחנו לא רוצות לזהות כאן מאפיין, תכונה שלה כמו אומץ, אלא לראות שיש לה משאב טבעי – לקחת, לסחוף את כולם אחריה ולגרום לכולם להסתדר, להיות מסופקים ומאושרים. עצם הרעיון שהיא העלתה נשען על המשאב הזה . זה המשאב שאפשר לה לחלום ולרצות את זה. היא ויתרה, בן זוגה לא רצה, אבל היא אספה את המשאב אליה ויודעת להשתמש בו במציאות שלה. בעסק שלה.
אבל איך זה מתחבר ומתורגם לתנועה העסקית?
אחרי שראיתן את חמשת הסרטונים, קראתן את ההסבר הכללי והדוגמאות, הכינו לכן סיכום. סיכום שיכלול את רשימת המשאבים הטבעיים שלכן, וכיצד אתן חושבות להשתמש בהם עם החזרה לשגרה. כיצד אלו עומדים להשפיע על העסק שלכן בהמשך.
- מהם חמשת המשאבים הטבעיים שזיהתן בכן?
- האם הם באים לידי ביטוי בעסק כבר עכשיו (בתקופה של שגרה) ואיך?
- איך ידיעת המשאבים הטבעיים שלכן מאפשרת לכן כבר עכשיו, הגדרה ודיוק של המוצרים והשירותים שלכן הקיימים
- איזה מוצר, שירות, רעיון תרצו להוציא עכשיו כשזיהיתן את התשוקה שלכן
- איך תוכלו לנוע אחרת, לשווק, למכור מתוך הבנה של "איפה קל לכן"
- מי קהל היעד הנכון לכן, המדויק יותר לכן מתוך זיהוי המשאבים טבעיים.
- האם אפשר להגדיר מוצר או פעילות חדשה שבנויה מראש על המשאבים הטבעיים שלכן
- איך הידיעה של איפה התשוקה, ומה קל לכן, על מה התפעלו בכן, על מה חטפתן ומה אפשר לכן לרצות את מה שרציתן ולא הגשמתן, יכולים לעשות שינוי בעסק שלכן?
הי, שמחה להכיר.
אני עינת דורון, בת 54 אמא ל- 4, בת זוג של ערן. חיה בנגב, במדרשת בן גוריון, בעלת מרכז בנגב ובמרכז.
את הגישה ליזמות קשובה פיתחתי מתוך ניסיון של מעל 10 שנים של ליווי עסקי ויוזמות של עשרות מיזמים לקידום יזמות נשים בנגב. אני מנחה ומרצה ליזמות קשובה – גישה שפיתחתי, המציעה דרך ועשרות כלים, באמצעותם ניתן לעשות שינוי בעסק ובחיים, מתוך הקשבה וזיהוי הצרכים הרגשיים וארגון מחדש של המשאבים האישיים והאיכויות הייחודיות.
