אישורים לצורך שלך מגיעים במקומות מפתיעים.
לפני כמה שבועות איילת לנדאו הזמינה אותי לסדנא שלה : נייר / רגיש.
היכרנו כשאיילת יצאה איתי לפורטוגל.
וכשהיא הזמינה אותי להשתתף בסדנא אמרתי ישר כן וברור.
אמצע השבוע, פיניתי יום ויצאתי. הגעתי לסדנא. ישבתי נרגשת. לא היה לי מושג מה ואת מי אני הולכת לפגוש.
אחרי הכרות קצרה ופגישה עוצמתית עם הדמויות שאיילת צילמה בפרויקט "חשופה"
אחרי שהתמקדתי באישה מתוך הספר שהתחברתי אליה
התחיל שלב היצירה
הרגשתי אסופה ועטופה
על השולחן עושר גדול של צבעים וחומרים
קשה לי לבחור
הולכת על הפשוט
עפרונות צבעוניים
לוקחת גיליון גדול
הולכת לצייר
והנה הקו והנה מתחיל מתאר של גוף
והנה היא
אישה ציפור
למה פה
למה עכשיו
והיא מתחילה להתגלות במלואה על הנייר
אני מופתעת ממנה
היא גדולה
והיד ממשיכה לצייר את הראש שהוא מלא צבעים
ופתאום נזכרתי שתמיד ציירתי אותה
ויש לי בבית תיקיית ציורים של אישה ציפור
רק שבעבר לא ידעתי לתת לדמות הזאת משמעות
זה היה מן שרבוט כזה שתמיד חזרתי אליו
הייתי קצת מוזרה בעיני אפילו
והנה בתוך הסדנא היא מצוירת שוב
רק שהפעם יש לה משמעות
והמשמעות שהיא מקבלת
הולכת אחורנית בזמן
תמיד הייתי עם הציפור
תמיד היה בי הצורך הזה בתנועה
זה מה שהוביל אותי
זה מה שהנחה
והפעם כשצוירה
והופיעה היא נתנה אישור לצורך שתמיד היה
פתאום יכולתי לראות את הרצף הזה
מה מניע אותי
מה מוביל אותי בקבלת החלטות
ראיתי עד כמה האישה הזו הדמות הזו
מובילה אותי
היא הצורך שלי
הצורך הרגשי שלי בתנועה
אני חייבת להיות במרחבים גאוגרפים שונים
אני זקוקה לשינוי המרחבים
מצאתי עוד אישור לצורך שלי
יצאתי מאושרת
בתמונה האישה הציפור מתחת למאמא.