את הפוסט הראשון בבלוג אני רוצה להקדיש לאמא שלי. אמא שלי האהובה היא מן טיפוס עירוני, אורבני כזה, שמכיר כל
כשהייתי ילדה היה לי מה לומר על כל דבר. לא שתקתי, ילדה דעתנית מאוד, חזקה ולא מותאמת משהו. לא מותאמת
אין כמו סיפורים אישים כדי להראות לנו איך מתוך הקשבה פנימה אפשר ליצור תנועה בעסק אז הנה סיפור ראשון, יהיו
פעם בשבוע, כל יום שלישי אני ישנה אצל ההורים שלי. לפני שאני באה אבא שלי מכין לי את הספה שאשן
ימים שלישי וחמישי בכל שבוע מוקדשים אצלי לפגישות ליווי במרכז. בימים אלה אני יוצאת בבוקר מהבית לימים מלאים. לרוב בסוף
אישורים לצורך שלך מגיעים במקומות מפתיעים. לפני כמה שבועות איילת לנדאו הזמינה אותי לסדנא שלה : נייר / רגיש. היכרנו
לפני קצת יותר מעשר שנים הקמתי את "נשים יוזמות בנגב". היה לי ברור שאני רוצה לקדם נשים לסייע להן להקים
היום אחרי הגן ילד גדול עבר לידנו וזרק לנדב הערה מעליבה נדב השפיל מבט והיה עצוב מאוד אז אמרתי לו
טוב הגיע הזמן שאני אספר קצת על תהליך הליווי שלי. אני עוזרת לנשים לפתח יזמויות עסקיות כבר עשר שנים. בעבר
שלישייה- אין ספק שזו חוויה אדירה וגם מאוד מאתגרת. אני עמוק בתוך העניין של זיהוי צרכי רגשיים. שמתי לב למשהו
שלחי לי הודעה בואטסאפ
כלי נגישות