לא היה לי פשוט לנסוע. היו לא מעט סיבות למה נכון לבטל. הילדים לא מרגישים טוב. בן זוגי נכנס לקמפיין בחירות.
תחושות מורכבות, רגשי אשמה על עצם הרצון לנסוע, להתרחק, להעמיק את ההיכרות שלי עם הדרום, עוד מקומות, לטייל עם חברה שאני כל כך אוהבת.
בהתחלה זה הרגיש טוב ואפילו מצוין. אני נוסעת, דבקה בתוכנית. אבל לאט לאט התחילו סדקים להתבקע בחומה."את אנוכית וכנראה גם מנותקת? "חושבת רק על עצמך? "
"את צריכה ללמוד לוותר לפעמים" , "עכשיו זה לא זמן מתאים".
קולטת איך הקולות צצים ועולים בתוכי, וכשהם עולים אני מרגישה שאני אמא טובה. בן אדם טוב.
יש לי רגשות אשמה, אכפת לי. אני לא אנוכית. אני אמא נורמלית . לאמא נורמלית יש תחושות אשמה.
אבל התחושות עברו חלפו ואני כאן מרוכזת בענייני, שמחה, ללא שום רגשות אשמה.
הבנתי שרגשות האשמה השיגו את שלהן. למשל כאמא קיבלתי ציון טוב מאוד. אפשר להמשיך.
אז איך אפשר לנקות את רגשי האשמה כשאת בדרך שלך מרוכזת בעצמך? כן, גם אם הם עברו דרכך, דרך הראש או הלב.
איך תוכלי לא להרגיש רגשות מדומים כמו אשמה כשאת עסוקה בעצמך? כל כולך בעצמך.
תזכרי שהאשמה והכאב הם מניפולציה שלך על עצמך. ככה את מרגישה אמא טובה. אכפתית. בטוחה שאנחנו לא צריכות את הערוץ הזה. אפשר לוותר על רגשות האשמה. מיותרים לגמרי. זו רק דרך לתת לעצמך תחושה נורמטיבית.
תשאלי את עצמך האם את באמת זקוקה להם?